טיפים לכתיבה אקדמית

יש לכם רעיונות פנטסטיים. כולם אומרים לכם את זה. אתם נואמים נאומים חוצבי להבות (במקלחת). אתם ראשונים לנצח בוויכוח. אנשים צחקו, כעסו, נדהמו, התרגשו מכם עד דמעות. למעשה, אתם מתנסחים כל כך טוב, שאם לא הייתם הולכים לתואר, הייתם הולכים ללמוד תיאטרון. ובכל זאת, משהו במטלות האקדמיות לא מצליח. אתם חושקים שיניים, עורכים טיוטה אחרי טיוטה, עבדתם עד 23:59 על עבודה שהיה צריך להגיש ל00:00 בשיא הלחץ, שלחתם לבסוף את הקובץ ה"סופי-סופי-סופי-אחרון-500", חגגתם ניצחון קטן לאומה, ואז..קיבלתם ציון מחפיר.מה עושים?! איך עוברים את זה? מהו סוד הקסם לכתיבת מטלות אקדמיות טובות יותר?

5 מרכיבים סודיים לכתיבת מטלות אקדמיות טובות יותר:

אז נתחיל בקלישאה המתבקשת – אין קסם. ישנו היגיון - שחשוב להבין, ופדנטיות – שכדאי לאמץ. ובכל זאת, במאמר זה אנו ניתן כמה טיפים מהניסיון שצברנו בסיוע לכתיבת עבודות אקדמיות.

עדיף לכתוב פחות מיותר: הקפידו על מגבלת המילים / העמודים שהמרצה הגדיר, ואם יש לכם פחות מה לכתוב – אל תחששו לעשות זאת. כתיבה תמציתית ומדויקת יותר טובה מכתיבה מנופחת ומעייפת.
דיוק, דיוק, דיוק: השתמשו במילה המתאימה ביותר לתופעה אותה אתם מנסים לתאר. יש הבדל בין "רוצה" ל"צריך", "חייב" ו"כדאי".
אל תניחו שמישהו מכיר את הקיצורים שלכם:

נסו להימנע מקיצורים. למשל, אין צורך ממשי לכתוב "וכד'" בדרך כלל.
תמללו כל קיצור שאתם כותבים, אלא אם הוא ממש מובן מאליו, וגם אז – תשקלו לתמלל אותו בפעם הראשונה. למשל: הרבה חרדים טסים לחו"ל (חוץ לארץ) בכדי להשתטח על קברי צדיקים.

עברית מול לעז: לאקדמיה יש יחסי אהבה-שנאה עם לעז. נסו לרקוד בין הטיפות האלו.

שנאה:

מילים שהם על טהרת הלעז, הסבירו אותן בסוגריים מיד לאחר מכן, במיוחד אם הן מושג שכתוב באנגלית.
אם המושג כתוב בעברית ומאוד שגור בשפתנו, לא חייבים להסביר אותו, אבל כדאי.

לדוגמה: חייבים להסביר: gig-economy (כלכלת חלטורה) הוא מונח שנועד להסביר עבודות קטנות. לא חייבים להסביר (אבל כדאי): מדיטציה (בוננות) היא תופעה מתפתחת במערב.

אהבה:

באקדמיה, במיוחד בתחומים איכותניים מסוימים, אוהבים "לנפח" טקסטים עם "לועזית מעוברתת". לא ברור איך זה קרה ולמה זה טוב; הניחוש שלנו הוא שהתחומים התחילו בחו"ל (חוץ לארץ, זוכרים? 😊) והחוקרים הישראלים ניסו להשתמש בז'רגון בהצלחה חלקית. בכל מקרה, אתם רק סטודנטים, ולכן כדאי "לעלות על הגל" ולתבל קצת את מטלותיכם ב"עבריזית".

לדוגמה: מחבתיות הן מזון דליקטסי לדעת אניני-הטעם שבקהל. או: מזמור ליקינטון הינו שיר בעל לחן פנומנלי.

המתחיל במצווה, אומרים לו ספור:

אם התחלתם לספור משהו במטלה, אל תפסיקו באמצע. כלומר: לא לומר "מצד אחד" בלי שיהיה "מצד שני".
ספרתם? תמיד נחמד לספור בשפה גבוהה: למשל, "מחד גיסא, מאידך גיסא" / מחד ומאידך.

רוצים עוד טיפים, ליטוש של הכתיבה או כל סיוע אחר? אנחנו פה :-)

כתבה שחף פלג, מאחלים לכם המון הצלחה - צוות TopAcademic